התחבורה הציבורית של לונדון לדעתי פשוט מושלמת. ניתן להגיע בקלות ובמהירות לכל מקום באמצעות הרכבת התחתית, האוטובוסים והרכבות, כאשר הכלי היעיל ביותר הוא כמובן הטיוב – הרכבת התחתית.
מערכת רכבת התחתית של לונדון מחולקת לאזורים (מפה). תייר "רגיל" בד"כ לא ימצא את עצמו מחוץ לאזורים 1 ו-2. נסיעה בטיוב באזורים האלה תעלה לכם עד 7.70 פאונד ליום, בתנאי שתשתמשו בכרטיס Oyster או כרטיס אשראי contactless, מעבר לזה הנסיעות חינם. זה כולל גם אוטובוסים והרכבת העילית (בכל רחבי העיר, ללא אזורים). המלצה חמה שלי – תשתמשו כמה שיותר בטיוב, זה כלי תחבורה מדהים שיביא אותכם לכל מקום במהירות המקסימלית. אוטובוס זה גם נחמד, אבל מן הסתם לוקח יותר זמן ולפעמים הרבה יותר זמן. לפרטים נוספים על רכישת האויסטר ושימוש בטיוב – בתחתית הדף.
אני מתייחס למקום לינה בדיוק ככה – מקום לינה. משפחתי טסה לחו"ל כדי לטייל ולהכיר מקומות חדשים, ומטרת המלון – שינה ורצוי ארוחת בוקר. לכן מבחינתי הפרמטרים לבחירת מקום הלינה הם מיקום, מחיר והביקורות ברשת. יש מקומות זולים עם ביקורות מעולות, ויש מקומות יקרים עם ביקורות זוועתיות. העיקר שתדעו לקראת מה אתם הולכים – הכל נמצא באינטרנט. לעניינינו – תחפשו מקום באזורים 1 ו-2. תבדקו שיש תחנת טיוב קרובה. תקראו כמה שיותר ביקורות על המקום. כשהייתי בלונדון לבד, ישנתי במעונות סטודנטים – Beit Hall. אירוח בסיסי ביותר, חדר הכי פשוט שאפשר לדמיין, ארוחת בוקר טובה ומיקום מהסרטים. כשהיינו כל המשפחה (עם 3 ילדים מתבגרים) – בחרתי במלון 72QT. חדר אחד ל-5, מיקום מעולה, ארוחת בוקר טובה. האם זה מתאים לכולם? כנראה שלא, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שחלק גדול מהמבקרים בלונדון יעדיפו להשקיע את כספם בחוויות ולא במלון מפואר. ממליץ לבחור מקום עם אפשרות ביטול עד הרגע האחרון, אי אפשר לדעת מה יקרה – בימים האלה, לדוגמה, יש שביתות של הטייסים בבריטניה…
כרטיסים למחזות זמר מומלץ לקנות דרך אתר התיאטרון שבו מוצג המחזה או באחד האתרים של המשווקים הרשמיים, אך לפני רכישת הכרטיסים תבדקו טוב טוב איזה מקומות אתם בוחרים – פרטים בבלוג (פרק על אלדין). שלא תופתעו אחר כך שיש איזה עמוד שמסתיר לכם או שהמרחק מהבמה גדול מדי. משחקי כדורגל וכל ספורט אחר – ניתן לבדוק באתר הזה איזה משחקים מתקיימים בזמן הביקור שלכם וגם להזמין כרטיסים.
רכישת כרטיסים לכל סוג של בידור באופן כללי – תמיד העדיפות הראשונה צריכה להיות לקניה ישירה מהספק הרשמי. שימו לב שבחיפוש בגוגל התוצאות הראשונות שתקבלו יהיו לפעמים אתרי כרטיסים יד שניה, פשוט כי הם משלמים לגוגל כדי להופיע ראשונים. אם תקנו שם – גם תשלמו יותר, וגם לא בטוח שתקבלו את הכרטיסים שלכם. יש לא מעט סיפורים כאלה, במיוחד על כרטיסים למשחקי ספורט.
הכניסה לכל המוזיאונים המרכזיים והמפורסמים בלונדון היא ללא תשלום. המלצות כלליות – להשתדל להגיע לקראת הפתיחה, בעיקר בעונות עמוסות. לבדוק אם יש כניסה צדדית למוזיאון ולהשתמש בה ולא בכניסה הראשית. בכל מוזיאון חינמי יש גם תערוכות ופעילויות בתשלום, תבדקו לפני ההגעה שלכם מה בדיוק קורה במוזיאון ותתכננו מראש במה שווה להשקיע. במוזיאון ענק כמו ה-British – תעשו שיעורי בית ותתכננו מראש מה אתם רוצים לראות ועל מה לדלג, אחרת לא תצאו משם.
באתר של כל מוזיאון יש מפות מסודרות ואת כל המידע הנדרש כדי להתכונן לביקור מראש. אם לא בא לכם לשרוף זמן על מוזיאונים, אבל בכל זאת אתם רוצים לסמן "v" שביקרתם בלפחות אחד, ממליץ על מוזיאון המלחמה – Imperial War Museum. הוא לא גדול מדי, מעניין מאוד גם למבוגרים וגם לילדים, ואפשר לסגור את העניין בפחות משלוש שעות בלי להרגיש שפספסתם משהו. רוצים לעשות "מכה" מרוכזת על כמה מוזיאונים – שלושה מהגדולים שבהם נמצאים ממש באותו מקום – Victoria & Albert, Natural History ו-Science. כולם נפתחים ב-10 בבוקר ונסגרים לקראת 18:00. כמובן, יש עוד מלא מוזיאונים נוספים, חינמים ובתשלום, תעשו חיפוש פשוט בגוגל ותמצאו את כולם.
זה מאוד נחמד לבדוק את התחזית לפני הטיסה, רק שאין לזה יותר מדי משמעות. התחלתי לבדוק תחזיות כמה שבועות לפני הטיול האחרון, והן השתנו כל יום, ואפילו היו שונות בין אתר אחד לאחר. בהתחלה כל הטיול שלנו היה אמור להיות בגשם ורוחות, אחר כך שמש וחום, אחר כך חצי-חצי, ובסוף זכינו למזג אוויר מושלם במהלך כל התקופה, בלי טיפת גשם ובלי חום מוגזם. בטיסה הראשונה שלי ללונדון (בחודש ספטמבר), היו גשמים רצופים עד יום הנחיתה, בימי הביקור שלי היה פשוט מושלם (הסתובבתי עם בגדים קצרים), והגשם חזר ביום ההמראה בחזרה. בקיצור, הכל עניין של מזל. תהיו מוכנים לכל תרחיש.
כלי התחבורה הזמין והיעיל ביותר בלונדון הוא כמובן הטיוב – הרכבת התחתית. באמצעות הטיוב, עם תכנון מינימלי מראש, תגיעו במהירות ובזול לכל מקום. כמה טיפים לגבי השימוש בטיוב ותחבורה הציבורית בכלל: לא לקנות כרטיסים לנסיעות בודדות. זה יעלה לכם הרבה יותר מכרטיס oyster או travelcard הנטענים.
לפני שאתם מתחילים לחקור את נושא האויסטר, תבדקו האם יש על כרטיס האשראי הבינלאומי שלכם סימן "contactless" כמו בתחתית הדף – אם כן, אתם פשוט תשלמו איתו בדיוק באותם התנאים של אויסטר, ללא צורך ברכישת כרטיס נוסף כלשהו. המערכת תחשב את הנסיעות שלכם ותחוייבו פעם אחת ליום בסכום עד 7 פאונד.
לא להזמין oyster מהארץ מראש. זה יעלה לכם כסף וזה מיותר לחלוטין. אם אתם בלונדון ל-5 ימים או פחות, תקנו oyster ותטעינו אותו לפי חישוב של 7 פאונד כפול כמות הימים בהם תשתמשו בכרטיס. למה? כי המקסימום שתשלמו ביום אחד על התחבורה הציבורית הוא 7 פאונד, מעבר לזה כל הנסיעות יהיו בחינם. העיר מחולקת לאזורים והמחיר שרשמתי מתייחס לשימוש בטיוב באזורים 1 ו-2, אבל לתייר הממוצע אין מה לחפש באזורים מרוחקים יותר. במפה הזאת תוכלו לראות את כל התחנות שנמצאות בטווח האזורים האלה וגם את כל האטרקציות ואתרי תיירות שנמצאות לידן. אם אתם תהיו בלונדון 7 ימים, ניתן לקנות את ה-oyster ולטעון לתוכו travelcard שבועי, זה יעלה לכם עוד פחות – 35 פאונד לשבוע, ז.א. יומיים "חינם" לעומת ה-oyster הרגיל. הרכישה של ה-oyster מתבצעת בכל תחנת טיוב במכונות אוטומטיות. מי שמפחד להסתבך, יכול לבקש עזרה מאחד העובדים (יש לפחות עובד אחד בכל תחנה שישמח לעזור לכם).
אם אתם מטיילים עם ילדים – עלות הנסיעות היא חצי (3.5 פאונד ליום), אך צריך לבקש מהעובד בתחנה שיגדיר את הכרטיס ככרטיס לילד (המחיר הזה לילדים בגיל 11-15). ילדים עד גיל 11 נוסעים בחינם (נכנסים יחד עם ההורה דרך מחסומים הגדולים, ללא צורך בכרטיס. במעמד הרכישה תשלמו פקדון של 5 פאונד, הפקדון יוחזר לכם יחד עם העודף שנשאר בכרטיס כשתחזירו את ה-oyster בסיום השימוש. שימו לב שיש מכונות בגודל שונה, הזיכוי של הכרטיס מתבצע במכונה הגדולה יותר (בד"כ יהיה כתוב עליה oyster refund). הפקדון של 5 פאונד + העודף עד 10 פאונד יוחזרו לכם במזומן, ואת הכרטיס תוכלו לשמור למזכרת (לא ניתן להשתמש בו שוב אחרי הזיכוי).
ׁ(מאז כתיבת שורות אלה להבנתי נושא הזיכוי על אויסטר עבר שינוי, לכן אני ממליץ להתעדכן באתרים הרלוונטיים. בכל מקרה, השימוש בכרטיס האשראי לדעתי עדיף הרבה יותר).
בכל התחנות והמעברים קיים שילוט מאוד ברור וקשה להתבלבל, אבל בכל זאת כמה דברים: תזכרו לאיזה כיוון במפה אתם אמורים לנסוע, הרי בכל תחנה הרכבות נוסעות לשני כיוונים – או מזרח ומערב, או צפון ודרום, והשילוט לרציף הנדרש יהיה בהתאם – לדוגמה – westbound platform לנסיעה בכיוון מערב, southbound platform לנסיעה בכיוון דרום וכו'. ישנם קווים של הטיוב שמתפצלים לשניים – שימו לב שאתם עולים לרכבת שפונה לכיוון הנכון בפיצול. זה מאוד פשוט – ישנם שלטים אלקטרוניים בכל רציף, וכתוב בהם היעד האחרון של 3 הרכבות הבאות וכמה זמן נשאר להגעת הרכבת הבאה. לפעמים צריך לתת לכמה רכבות לעבור עד שתגיע הרכבת שלכם, אבל בד"כ לא תמתינו לרכבת יותר מכה דקות בודדות. מומלץ לעמוד כמה שיותר קרוב לקיר, או לשבת על ספסל, במיוחד כשיש הרבה אנשים בתחנה, אין שום סיבה לקחת סיכונים מיותרים, הרכבות נכנסות לתחנות במהירות גבוהה מאוד ולא צריך להיות מומחה כדי להבין שעצירה פתאומית זה לא הצד החזק שלהן.