צפון איטליה 2023
13-19.7.2023
כרטיסי טיסה ותכנון
בצירוף מקרים מושלם באותו תאריך נפתחו מכירת הכרטיסים של איזיג'ט לקיץ '23 ומכירת הכרטיסים להופעות של Depeche Mode באיטליה. לא משהו שאני יכול לתת לו לעבור בשקט. מפה לשם, הזמנתי כרטיסי טיסה למילאנו וכרטיסים להופעה בסן-סירו.
עלות הטיול:
- טיסות 2,765 ש"ח
- לינה 3,500 ש"ח (6 לילות, 3 אנשים)
- רכב 1,065 ש"ח (4 ימים)
- סה"כ 7,330 ש"ח
היום הראשון - הגעה למילאנו
הטיסה הלוך (13.7.2023) יצאה באיחור של כשעה בגלל בעיות תיאום המראות בנתב"ג, אבל בזמן הזה הטייסים הסופר נחמדים הזמינו את הנוסעים לבקר בקוקפיט ולשאול שאלות – חוויה שעזרה להעביר את ההמתנה בסבבה.
אחרי הנחיתה במלפנסה התכנון המקורי היה לנסוע למילאנו ברכבת, אך נפלנו על יום השביתה של עובדי הרכבת לכן יצאנו מהטרמינל ועלינו על אוטובוס. ממש ביציאה יש מספר תחנות של חברות שונות (תראו שילוט על העמודים) ונציגי החברות כבר יעזרו לכם עם רכישת הכרטיסים. עלות הנסיעה באוטובוס לתחנה המרכזית במילאנו היא 10 יורו (ברכבת – 13 יורו).
הגענו לתחנה המרכזית וממנה תוך מספר דקות ברגל למלון 43 Station Hotel שנבחר בגלל קרבתו לת. המרכזית והביקורות החיוביות. אכן מלון טוב מאוד – המיקום, הצוות, ארוחת הבוקר, החדרים. מומלץ למי שקרבה לתחנת רכבת המרכזית חשובה לו.
היה כבר בסביבות 19:00 ויצאנו ברגל לסיבוב בפארק העירוני הקרוב ו-Piazza Gae Aulenti הצמודה אליו (ראו תמונות) – מקומות שבהחלט שווים ביקור. צמחיה, מים, ארכיטקטורה מתקדמת, פארק לכלבים, מסעדות ומה לא. בדרך חזרה למלון אכלנו במסעדת Pane e Tulipani – שירות קצת איטי אבל האוכל טוב וצוות ידידותי מאוד.
היום השני - הקתדרלה, פארק סמפיונה, מוזיאון המדע, הופעה בסן סירו
למחרת (14.7.2023) היינו צריכים להעביר את הזמן בעיר לפני ההופעה. ביקרנו בקתדרלה והגלריה הסמוכה, משם ברגל המשכנו לפארק סמפיונה (Parco Sempione) ושם תפס אותנו גשם חזק מאוד. אחרי המתנה מתחת לעצים יצאנו מהפארק ובנסיעה קצרקרה במטרו הגענו למוזיאון המדע והטכנולוגיה ע"ש דה וינצ'י (Museo Nazionale della Scienza e della Tecnologia Leonardo da Vinci). מוזיאון מצוין, לא לפספס את החלק החיצוני עם הצוללת ואחריה בניין נפרד עם ספינה ענקית מדהימה והרבה דברים אחרים.
בערב יצאנו להופעה של Depeche Mode בסן סירו שהייתה פשוט מדהימה (כמו תמיד).
היום השלישי - קבלת הרכב ויציאה לצפון, אגם מולבנו, אגם נמביה
עוד לילה במלון במילאנו, על הבוקר (15.7.2023) – איסוף הרכב השכור ויציאה לכיוון San Lorenzo Dorsino – העיירה שבה סגרתי לינה לשלושה לילות הבאים.
את הרכב שכרתי בחברה איטלקית לא גדולה בשם Italy Car Rent (כן, זה השם – הכי פשוט שיש). הרבה מאוד חודשים לפני הטיול תפסתי מבצע בדף הפייסבוק שלהם, לכן המחיר לרכב אוטומטי כולל ביטוח מלא יצא זול יחסית. הביטוח המלא בחברה הזאת נקרא Italy Car Zero Stress והוא כולל נזקים לרכב ושאר הדברים הרגילים וגם לא לוקחים שום פקדון. ביקשו להציג גם את הרישיון הישראלי וגם את הבינלאומי – למי שעדיין שוקל לחסוך 8 שקלים – פשוט תפסיקו עם השטויות ולכו לעשות אותו.
הזמנתי טויוטה יאריס ושודרגתי בחינם לטויוטה CH-R שהייתה ממש מצוינת.
אחרי כמעט 4 שעות נסיעה (היו פקקים בחלק האחרון של הדרך), כולל כביש אגרה (11.60 יורו), הגענו לסן לורנצו דורסינו שבמציאות נראית עוד יותר יפה מהתמונות באינטרנט – שום תמונה לא יכולה להעביר את היופי של ההרים והטבע מסביב. מלון הבוטיק שהיינו בו נקראה Dolce Vita Ambiez B&B והוא פשוט מעולה, אך הייתה בעיה אחת קטנה שלא הייתי מוכן אליה – לא היו מזגנים בחדרים. זאת אומרת, ידעתי מראש מה אני מזמין, ולפי הסטטיסטיקה בתקופה הזאת הטמפרטורה בלילה באזור הזה היא 16-17 מעלות, לכן הסקתי שאפשר בקלות להסתדר גם בלי מזגן. אבל ההתחממות הגלובלית וגלי החום הבלתי צפויים לא התחשבו בנו ובלילה היה חם ולא הייתה רוח, לכן גם עם חלונות פתוחים היה קשה לישון… בלילה אחרי שעזבנו כבר היה שם נעים וירד גשם! פשוט חוסר מזל…
מי שלן באזור הזה (פרובינציית טרנטינו – Trentino) מקבל ממקום האירוח כרטיס משפחתי להנחות בכל מיני מקומות ונסיעה חינם בתחב"צ – לא לשכוח לבדוק בכל מקום שמגיעים אליו האם מגיעה לכם הנחה.
קפצנו לאגם מולבנו (חניה עם אפליקציית EasyPark – כמובן להגדיר את הרכב ואמצעי התשלום מראש), אכלנו פיצה וחזרנו קצת לנוח בחדר (נסיעה של 15 דקות). אחר כך נסענו לאגם נמביה (Nembia) שעשה עליי יותר רושם ממולבנו (כמובן עניין של טעם – מי שמגיע עם ילדים קטנים ורוצה להיכנס למים – מולבנו מושלמת בשבילו).
בערב עשינו סיבוב רגלי קטן בעיירה השקטה.
משהו קטן על העיירות והטבע באזור באופן כללי – הכל מטופח, מסודר ונקי ברמה מושלמת. לא ראיתי בדל סיגריה או לכלוך הכי קטן בשום מקום – לא בעיירות ולא בטבע, כולל במקומות בהם עושים פיקניקים ומבלים. כלום, פשוט אפס לכלוך. זה לא אומר שמנקים בכל מקום כל הזמן. זה אומר שהאנשים לא זורקים זבל איפה שלא צריך. פשוט מנטליות שונה לגמרי מחלק גדול מהישראלים. שמח בשבילם ועצוב בשבילנו…
היום הרביעי - מפל נארדיס, רכבל ל-Passo Groste, אגם טנו
למחרת (16.7.2023) נסענו למפל נארדיס (Cascate Nardis).
פשוט לרשום בווייז או גוגל מאפס את השם ולנסוע. בכניסה לוואדי יעצרו אותכם העובדים של החניונים ויסבירו על 2 אופציות – או לשלם להם 8 יורו ולחנות באחד מחניונים שממוספרים מ-1 עד 4 (שילוט ברור ויש שירותים בחלק או בכל החניונים), או להמשיך קדימה ולחנות בחניון אחרי המפל שיעלה 10 יורו. שילמנו להם וחנינו בחניון מס. 4 שהוא הקרוב ביותר למפל (הגענו מוקדם יחסית – לקראת 10 – לכן היה מלא מקום). ממליץ לחנות שם ולא בחניונים אחרי המפל, ההליכה מהחניה למפל היא כ-700 מטר לאורך נחל, הכל מוצל והדרך יפה מאוד. אחרי המפל חצינו בגשר לצד השני של הנחל ועשינו מסלול רגלי קצר גם שם.
חזרנו לרכב ונסענו לכיוון מדונה די קמפיליו (Madonna di Campiglio), משם יוצאים הרכבלים להרים שמסביב. בקיץ רק חלקם פעילים, אנחנו בחרנו לעלות ל-Passo Groste. אפשר לרשום Cabinovia Grostè בתוכנת הניווט, יש שם חניון גדול ב-5 יורו ליום, ממנו עולים לקופות הרכבל.
שימו לב שיש שני חלקים נפרדים – Groste 1 ו-Groste 2. מדובר באותו רכבל עם תחנה באמצע למי שלא רוצה לעלות לשיא הגובה. בתחנה הראשונה יש מסעדה ומשם אנשים יוצאים לטיולים רגליים. אנחנו קנינו כרטיסים הלוך וחזור עד למעלה (שימו לב שאפשר לקנות רק לכיוון אחד!) כניסה לקרונות עצמאית עם קורא ברקוד גם למטה וגם למעלה.
לא אתחיל לתאר את הנופים מההר, הכל בתמונות. שווה כל שקל (או יורו).
אחרי די הרבה זמן שבילינו בהסתובבות על ההר, אכלנו במסעדה המצוינת שנמצאת שם וירדנו בחזרה.
קפצנו לאגם טנו (Tenno). יפה, אבל לדעתי שווה ביקור בעיקר למי שרוצה לבלות שם הרבה זמן ולהיכנס למים. שוב, הכל עניין של טעם אישי – אותנו האגמים מעניינים כאתרי טבע ולא כאתרי פיקניק ושחייה.
בערב ביקרנו במסעדה \ חווה אורגנית Azienda Agricola & Agriturismo Il Ritorno בסן לורנצו דורסינו – מקום מאוד מיוחד עם אוכל ושתייה מיוחדים ונוף מדהים.
היום החמישי - עוד אגמים, פארק Rio Bianco
בבוקר למחרת (17.7.2023) ביקרנו באגמים Toblino ו-Cavedine. עברנו במקום יפה שנקרא Spiaggia Ponte Romano אך לא הבנתי איפה אפשר לחנות בקרבתו אז הסתפקנו בתצפית מהרכב. עשינו עוד כל מיני עצירות בטבע באזור, חזרנו למלון ואחרי מנוחה קצרה יצאנו שוב במטרה להגיע למקום שנקרא Borgo di Irone, אך בדרך ראינו איזשהו פארק עם מפל ועצרנו לבדוק במה מדובר. מסתבר שזה פארק מאוד מיוחד בשם Area naturale Rio Bianco, שהכניסה אליו ללא תשלום עם כרטיס ההנחות שקיבלנו מהמלון. מסלול ההליכה בפארק כ-3 ק"מ (אפשר לקצר), בדרך יש 3 מפלים שונים, צמחי תבלין ואחרים עם שילוט באיטלקית ואנגלית. רוב המסלול מוצל בתוך העצים. נוף מהמם כמעט מכל נקודה. הסתובבנו שם די הרבה זמן, ויתרנו על התוכנית המקורית ונסענו לאכול במסעדת Dologno המצוינת כמה דקות מהפארק.
היום השישי - חזרה למילאנו, לינה ליד מלפנסה
ב-18.7.2023 היינו צריכים לחזור למילאנו להחזיר את הרכב ולישון בלילה האחרון במלון ליד מלפנסה כדי להספיק בלי לחץ לטיסה המוקדמת בבוקר.
למרות שהיו מתוכננות עצירות בדרך, בגלל החום הסתפקנו בתצפית מהרכב. הגענו למילאנו, החזרנו את הרכב – בגלל הביטוח המלא לא עניין אותם שום דבר וקיבלנו מיד אישור דיגיטלי למייל שהרכב הוחזר בצורה תקינה וללא בעיות (אגב הביטוח עלה רק 30 יורו ל-4 ימים בגלל המבצע שתפסתי בפייסבוק!)
הסתובבנו די הרבה בתחנת רכבת המרכזית – קצת חנויות, קצת גלידה ואוכל, וברכבת ישירה נסענו למלפנסה.
המלון שבחרתי שם הוא Holiday Inn Express Milan-Malpensa Airport. הגענו אליו בשאטל חינמי שרץ כל 20 דקות בין טרמינל 1 לטרמינל 2 ובדרך עובר באזור בתי המלון הסמוכים. אכלנו ארוחת ערב מצוינת במסעדה של המלון, בבוקר הספקנו לאכול ארוחת בוקר שמתחילה ב-5:00 ובשאטל הגענו לשדה"ת לטיסה שיצאה בדיוק בזמן.
טיפים כלליים:
השכרת רכב –
מבין את אלה שאומרים שצריך לשכור רק דרך סוכן או חברה ישראלית, אבל לא חושב שצריך לפחד גם מחברות מקומיות כל עוד עושים ביטוח מלא, במיוחד אם מדובר בהפרש רציני במחיר.
נהיגה –
בתוך מילאנו – פשוט לא לנהוג משתי סיבות – ZTL ותחבורה ציבורית. ואולי גם מצבים מורכבים כמו פניה שמאלה בירוק כשגם לתנועה מולכם יש ירוק. וגם ענינים של חניה.
בצפון – לא ממליץ לנהוג בלילה, יש מספיק מצבים מעניינים גם במהלך היום. כמות גדולה מאוד של אופנועים ואופניים, קו הפרדה רצוף הוא כנראה לתיירים בלבד, הרבה כבישים צרים מאוד עם סיבובים חדים, המון מנהרות, המון מצלמות מהירות – ברמה של 2 עד 4 מצלמות בכפר של 10 בתים. פשוט הזוי. תמרורי מהירות לא הגיוניים בכל מיני מקומות – 90, אחרי כמה עשרות מטרים 70, מיד אחרי זה שוב 90. למה? לא יודע. בכניסה לרוב העיירות אין תמרור של 50, צריך לשים לב שנכנסים לאזור מיושב, גם ביציאה זה לא ממש ברור, ובאמצע מינימום 2 מצלמות מהירות שתופסות על 50 פלוס. בקיצור, מקווה שלא יגיעו קנסות בדואר בהמשך, באמת שהשתדלתי לנסוע כחוק…
תוכנות ניווט –
ווייז נהדר בכבישים הראשיים והמשניים, אך אם רוצים להגיע לאיזו נקודה מיוחדת בתוך כפרים או על איזה הר – בהחלט ממליץ להשתמש בגוגל כי רק שם המקומות האלה קיימים ומסומנים נכון. ניסיתי להגיע עם וייז לאיזו מסעדה על הר הכפר, הוא הביא אותי לאיזו נקודה ואז פשוט "נעלם" – עברתי לגוגל והוא "חילץ" אותי לדרך הנכונה. לך תסתובב על כביש באמצע איזה הר כשאין לך לא שוליים ולא כלום…
מזג האוויר –
התחזית זה לחלשים. אי אפשר באמת לדעת מתי יגיע גם חום מטורף או מתי בדיוק יתחיל הגשם. פשוט לזרום עם המצב, להביא מטריה קטנה מתקפלת ומעיל גשם או איזו עליונית ולא להיות נעולים על תוכנית אחת. אז לא תגיעו למקום מסוים. תעשו משהו אחר במקום.
לינה –
לא יודע להגיד לגבי הדולומיטים בצפון הרחוק יותר. אולי שם באמת אפשר בלי מזגן בלילה. אבל המציאות היום היא כזאת שלדעתי אי אפשר לדעת כלום, לכן ממליץ לסגור רק מקום עם מזגן ולעשות את זה כמה שיותר זמן מראש. אפשר גם להזמין כמה מקומות עם אפשרות ביטול חינם בבוקינג (האפליקציה גם מתריע כשמגיע היום האחרון לביטול חינם למי ששוכח לבטל בעצמו). נכון שזה עולה יותר, אבל השקט הנפשי גם שווה הרבה. ממליץ גם לא להיות נעולים על מקומות לינה במרכזי העניינים – תתרחקו קצת לכפרים ועיירות, אלה המקומות היפים והמיוחדים. הרי אתם עם רכב – מה זה משנה איפה בדיוק ישנים כל עוד זה באותו אזור.
חניה –
השתמתי באפליקציית EasyPark, היא עובדת במקומות המרכזיים אך לא בכל מקום, מגדירים מראש את הרכב ואמצעי תשלום בדיוק כמו בפנגו (אני הגדרתי Paypal). כשמפעילים את האפליקציה היא מזהה את המיקום ולפי זה מיד רואים האם אתה בחניון שניתן לשלם בה או לא. אם לא – יהיה כתוב שלא נמצאו חניונים מתאימים בסביבה.
אוכל –
הרבה טוענים שהאוכל יקר, אכלנו בכמה וכמה מסעדות והמחירים נמוכים מהמסעדות בארץ. מנסת סטייק או פילה בקר בפחות מ-60 שקל – זה יקר יחסית למה?.. בנוסף, לא מבקשים בשום מקום טיפ ולהבנתי גם לא ממש מצפים לזה. בחלק מהמקומות טיפ קטן כבר כלול בחשבונית. כמובן שהוספנו כמה יורו כמו שאנחנו רגילים. על שתיה לא לוקחים סכומים הזויים כמו בארץ. בקבוק מים גדול בין 1,5 ל-2,5 יורו, קפה בין 2 ל-2,5 יורו. קינוחים בין 4,5 ל-7,5 (הכי יקר שראיתי). אם זה יקר אז מה זה זול?..
לסיכום –
אני יודע שהיינו באזור פחות מתוייר ע"י הישראלים וכנראה הרוב רוצים להגיע למקומות שכולם מגיעים אליהם כמו גרדה על זרועותיה וכד', אבל מבחינתי מקומות כמו מפל נארדיס לדוגמה זה פשוט חלום, ואגם "פשוט" באמצע שום מקום כשאתם לבד על חוף של קילומטרים הרבה יותר מושך אותי מאגם טנו שמפוצץ באנשים. אבל כל אחד והטעם והתפיסה שלו.