בודפשט - הונגריה
25.6-1.7.2022
כרטיסי טיסה, בחירת בית המלון
בחרתי לטוס עם Ryanair כי המחירים שלהם לסוג הכרטיסים שרציתי היו הכי זולים. לקחתי Priority עם 2 תיקי עליה למטוס לכל אחד ומקומות בשורה הראשונה עם מקום נוסף לרגליים. יצא 2,273 ש"ח ל-4 נוסעים (הורים + שני בנים בני 15 ו-17, הגדול כבר בצבא…) שזה לא הרבה, אך לקראת הטיסה קיבלנו הודעה על כך שממשלת הונגריה הטילה מס חדש על כל מי שיוצא מהמדינה החל מ-1.7.22 בסך 10 עד 25 יורו (תלוי ביעד) ועם המזל שלנו זה בדיוק התאריך שבו אנחנו חוזרים לארץ 🙂
אז נוספו עוד 96 יורו (354 ש"ח) לעלות הכרטיסים. כרגע יש מאבק בין חברות התעופה לממשלת הונגריה על המס החדש, הממשלה טוענת שהחברות צריכות לספוג את המס והחברות כמובן מעבירות אותו ללקוחות – כמובן יש אפשרות לא לשלם ולבטל את הכרטיסים.
במהלך ההכנות והתכנון החלפתי כמה בתי מלון שונים, בסוף בחרתי ב-Astoria Danubius City Center קודם כל בגלל המיקום המושלם מבחינתי (יושב על תחנות מטרו, אוטובוסים וחשמליות) וכמובן לפי הביקורות. המלון הוא מלון "של פעם" וזה מוסיף מאוד לחוויה. חדרים ענקיים, ארוחת בוקר (למי שבוחר לאכול במלון) טובה מאוד, הצוות ידידותי ועוזר בכל נושא ובכל שעה. שני דברים שהייתי משפר – ניקוי יסודי לשטיחים בחדרים ואפשרות לאטום את החלונות כדי שהאור לא יכנס לחדר מוקדם מאוד בבוקר – לי אישית זה הפריע לישון. אבל זה לא משהו שלא ניתן לפתור עם כיסוי עיניים פשוט. אציין שהמלון ממוזג שזה פשוט חובה כי החום בחוץ היה נוראי בחלק מהטיול. לא מזגן בעוצמה שאנחנו רגילים אבל מספיק כדי שיהיה נעים בחדר בכל שעות היממה.
המלון נמצא צמוד לרובע היהודי ולבית הכנסת הגדול המפורסם, יש סופר קרוב מאוד שפתוח 24 שעות ביום וסניף של מקדונלדס שפתוח עד מאוחר מאוד ותמיד אפשר לרדת למטה ולקנות משהו קטן לאכול ולשתות.
היום הראשון - נחיתה והגעה למלון, מוזיאון האשליות, שייט לילי בדנובה
הטיסה יצאה אחרי עיכוב של כשעה (מקובל בתקופה הבעייתית של פוסט קורונה, העיקר שיצאה בכלל…). נחתנו בבודפשט, ביקורת גבולות עברה תוך דקות ספורות ויצאנו החוצה. יש כמה אפשרויות להגיע מהשדה לעיר, אם המלון שלכם נמצא בקרבת אחת התחנות של אוטובוס 100E אז אין זאת הדרך הפשוטה והזולה ביותר (כ-9 ש"ח לנוסע). מי שטס עם SIM מוכן מראש (חבילה מהארץ או SIM וירטואלי למי שהטלפון שלו תומך) יכול לרכוש את הכרטיסים מראש באמצעות אפליקציית BudapestGO שאני ממליץ עליה מאוד (טיפים בנושא התחבורה ואחרים – בתחתית הדף) ופשוט לעלות לאוטובוס אחרי סריקת הקוד ליד הדלת או הצגת הכרטיס בטלפון לפקחים שעומדים בתחנה. מי שהגיע כמונו בלי SIM יכול לרכוש כרטיסים במכונות הצמודות לתחנה, התפריטים גם באנגלית והתהליך לוקח חצי דקה בדיוק.
המלון שלנו היה צמוד לאחת משלושת התחנות של הקו הזה, ירדנו בתחנת Astoria שהיא לפני התחנה האחרונה, עברנו במעבר התת קרקעי ונכנסנו למלון.
היות והגענו בשבת בערב, המקום הקרוב היחידי שמכר כרטיסי SIM ועדיין היה פתוח היה Aladdin GSM, הלכתי אליו וקניתי SIM שאמור היה להכיל לטענת המוכר 10GB גלישה אך בהמשך התברר שהיה בו רק 500 מגה. כמובן אסור להתקרב לנוכל הזה, אבל את זה למדתי בדרך הקשה. יש מלא מקומות לקנות בהם SIM רשמי מסודר, מי שמגיע כמונו בשבת בערב כדאי שימצא פתרון מראש. בשאר הימים, וגם בשבת עד שעות אחה"צ אין שום בעיה לקנות SIM במקום מסודר. קחו בחשבון שכל SIM לפי החוק חייב להיות רשום ומשוייך לבעליו לכן יבקשו מכם את הדרכון במעמד הרכישה.
אחד הילדים שלנו רגיש לגלוטן, לכן ערכתי בדיקות לגבי המסעדות המתאימות מראש. ישנן כמה מסעדות ללא גלוטן בכלל, ובהרבה אחרות קיימת מודעות לנושא וגם סימון המנות לפי האלרגנים השונים לפי מספרים (גלוטן תמיד היה מס' 1). את ארוחת הערב הראשונה אכלנו במסעדת Monkey's במרחק הליכה של כמה דקות מהמלון. כל התפריט ללא גלוטן, מה שלא פוגע בכלל באיכות האוכל (כמו גם בשאר המסעדות).
אחרי הארוחה עשינו סיבוב קטן ברחובות הסמוכים והלכנו ברגל למוזיאון האשליות שנמצא ליד כיכר אליזבת (עם הגלגל הענק). מקום מאוד נחמד עם הרבה אפשרויות לצילומים מעניינים, ביקור של שעה-שעה וחצי. מתאים גם לילדים וגם למבוגרים.
משם הלכנו (או נסענו בחשמלית, כבר לא זוכר…) לכיוון דנובה לשייט לילי שכרטיסים אליו נרכשו באינטרנט מראש. יש הרבה חברות שמציעות שייט בדנובה, שייט הכי בסיסי יעלה לכם כ-10 יורו לאדם, שייט עם הדרכה ואוכל או מוזיקה חיה יעלה כמובן יותר. כל אחד שיבחר מה שמתאים לו, אנחנו הסתפקנו בשייט בסיסי ביותר ולא הצטערנו על כך. עדיף לדעתי להתרכז בנוף המדהים ולא להתעסק בדברים אחרים. טיפים בנושא –
א. תבחרו שייט שיוצא ממקום שנוח לכם, יש כמה וכמה רציפים לאורך הנהר.
ב. קחו שייט של שעה 21:00 או מאוחר יותר, בשעות הערב והלילה כל הגשרים והבניינים מוארים בצורה יפה ביותר וזה כל היופי בשייט על דנובה לדעתי.
ג. גם אם רכשתם כרטיסים מראש, תגיעו לרציף כרבע שעה לפני כדי לעמוד בתחילת התור. הראשונים תופסים את המקומות במפלס העליון הפתוח שממנו רואים הכי טוב, אלה שיושבים למטה רואים דרך חלונות בלבד וזאת כבר חוויה אחרת. באוניה שלנו ניתן היה לצאת לדק החיצוני במפלס התחתון וזה מה שעשינו כי בפנים פשוט לא היה כיף בכלל.
אחרי השייט עשינו סיבוב ברגל ברחובות בדרך למלון, כולל בוואצי אוצה שנחשב מוקד עליה לרגל בקרב המטיילים הישראלים (כנראה בגלל ריבוי החנויות, לא סוג הדברים שמעניינים אותנו יותר מדי).
היום השני - אנדרטת הנעליים, אי מרגיט, Flippermúzeum, קניון WestEnd, מיני גולף
התחלנו את היום מביקור באנדרטת הנעליים המפורסמת ומשם ברגל הלכנו לאי מרגיט (או Margaret באנגלית). היה חם וקשה להסתובב ברגל, שכרנו רכב פדלים עם 4 מקומות ואיתו עשינו סיור באי (גם זה לא היה ממש קל). כדאי לסמן מראש מקומות שאליהם רוצים להגיע כי האי לא קטן ואפשר בקלות לפספס דברים. אגב, ניתן להגיע לאי באוטובוס (קו 26) שנכנס לאי עצמו או בחשמליות שעוצרות על הגשר שממנו יורדים לאי.
אחרי האי נסענו ל-Flippermúzeum. מדובר על מרתף עם כ-150 מכונות משחק ישנים ונוסטלגיים למבוגרים שבינינו, כולם חוץ מכמה בודדים עובדים בצורה מושלמת. כיף בלתי פוסק גם למי שלא מכור למשחקים, בכל גיל. מאוד ממליץ לקחת לשם את הילדים כדי שיבינו שבשביל לשחק ולבלות לא חייבים מסך של טלפון נייד 🙂
משלמים בכניסה ומשחקים חופשי ללא הגבלת זמן. יש בפנים מקום לקניית שתייה ועוד דברים קטנים, מעוצב בצורה יפה ביותר וגם כל המקום עצמו נראה מאוד מיוחד וכיף להיות בו.
תכננתי לאכול צהריים באחת המסעדות באזור אך לפי גוגל העומס בכולן היה גדול מהרגיל וגם החום בחוץ המשיך לעלות, אז החלטנו שהולכים ברגל (מרחק כמה דקות בלבד) לקניון WestEnd ושם אכלנו בסניף של רשת Bamba Marha Burger Bar. הקניון ענק ויש בו מלא מסעדות מכל הסוגים.
לשעה 20:00 נרשמתי מראש (רק רישום, קניית הכרטיסים במקום) ל-INDOOR MiniGolf Budapest. המקום מחולק לשלושה מתחמים עם 17 מסלולים בדרגות קושי שונות. חוויה מעניינת וכיפית לילדים ומבוגרים, קחו בחשבון שהמקום לא ממש ממוזג אבל בפנים לא חם בצורה מוגזמת. בכלל נושא המזגנים בבודפשט בעייתי מאוד ומשפיע על מהלך הטיול בימים עם חום מעל 35 מעלות…
היום השלישי - השוק המקורה, בית הכנסת הגדול, Metal Art Gallery, הופעה בפארק בודפשט והגלגל הענק
פתחנו את היום בשוק המקורה הגדול (כמה דקות מהמלון בחשמלית). השוק בהחלט לא קטן, שתי קומות והמון חנויות ודוכנים, אבל לא התרשמנו יותר מדי כי רוב הסחורה חוזרת על עצמה ולא הרגשנו משהו מיוחד, אבל אולי זה רק אנחנו ואולי החום לא תרם להרגשה הכללית.
מהשוק נסענו לבית הכנסת הגדול ובמקרה הגענו בול לתחילת סיור מודרך בעברית. בית הכנסת פשוט ענק (נדמה לי 4,000 מקומות) וההדרכה הייתה ממש במקום. חוץ מבית הכנסת עצמו יש גם מה לראות במתחם שלו בחוץ (הגישה רק למי שילם על כניסה). עלות הכניסה לא נמוכה יחסית למחירים המקומיים אך מדובר בכסף שנדרש להמשך קיום ותחזוקת המקום. אגב, לפי מה שסיפרו לנו הממשלה הנוכחית משקיעה הרבה מאוד כסף בקהילה היהודית וכל מה שקשור ליהדות באופן כללי.
המשכנו ל-Amazing Metal Art Gallery (ממש ליד). מרתף עם דמויות מהסרטים עשויות מתכת, מעוצב ומואר בצורה מתאימה. בהחלט שווה ביקור וכמה עשרות תמונות נחמדות. ניתן גם לרכוש את הדמויות (אם יש לכם כמה עשרות אלפי יורו מיותרים ומקום בתיק לטרמינטור או הנוסע השמיני). יש גם מכירה של דמויות קטנות (גם לא ממש זולות) ועוד כמה דברים שאפשר לעשות בתשלום נוסף כמו הטלת גרזנים.
אכלנו במסעדת Ruben המצויינת מכל הבחינות – מחירים נוחים מאוד, אוכל מעולה, עיצוב שמתאים למסעדה עם מחירים גבוהים בהרבה ולא פחות חשוב מכל זה – אחת היחידות שממוזגת בצורה מושלמת.
לקראת הערב נסענו להופעה ב-Budapest Park, אותה עזבנו אחרי זמן קצר יחסית כי האקוסטיקה והעוצמה לא התאימו לכל בני המשפחה.
חזרנו באוטובוס למרכז העיר, אכלנו ארוחת ערב בסניף של HummusBar ועלינו על הגלגל הענק כשכבר היה חושך. לא היה שום תור או המתנה מעבר לכמה דקות, עושים כמה סיבובים במהירות די גבוהה כולל עצירות באמצע כדי להוריד אנשים מהקרוניות. למרות השעה המאוחרת בתוך הקרונית היה חם ולא ממש נעים. נחמד לחובבי הז'אנר, ממש לא חובה.
הנוף מהגלגל הענק
היום הרביעי - טיול לברך דנובה והמזרקה המוזיקלית באי מרגיט
ביום הזה יצאנו לטיול מאורגן שהזמנתי הרבה זמן מראש. יש כמה חברות של ישראלים שמוציאות טיולים מודרכים בבודפשט ומחוץ לעיר, בחרתי במשפחת בנאי בלי סיבה מיוחדת, מאמין שכל הטיולים פחות או יותר אותו דבר (עובדה שבעצירות נפגשנו כל פעם עם אותן קבוצות של ישראלים אחרים).
התחנות של הטיול היו: כפר סנטאנדרה, מבצר וישגרד, מזחלות הרים, ארוחת צהריים במסעדת אבירים, עיירת אסטרגום עם בזיליקה ענקית ותצפית על סלובקיה. בסיום הטיול עוצרים בבודפשט בקונדיטוריה עם עוגות מצוינות (כולל ללא גלוטן – בתמונה) ומסיימים בנקודת האיסוף ליד הגלגל הענק בסביבות 18:30.
חזרנו לנוח במלון ולקראת 21:00 הגענו למזרקה המוזיקלית באי מרגיט. מ-11 בבוקר כל שעה עגולה המזרקה פועלת עם כמה שירים ברקע אך התוכנית הארוכה (שעה שלמה) והיפה היא בחושך בשעה 9 בערב. סביב המזרקה מפוזרים ספסלים, אז מי שרוצה לשבת בנוח צריך להגיע לפני תחילת המופע, אבל אפשר לשבת בכיף על הדשא ובהמשך לתפוס ספסל כשמישהו יחליט לעזוב (לא כולם נשארים לשעה שלמה).
שווה ביקור במיוחד למי שלא ראה מזרקות דומות במקומות אחרים בעולם (כמונו).
היום החמישי - VR Park, הפארק העירוני והקרקס של בודפשט
עוד לפני הטיול הזמנתי כרטיסים ל-VR Park לשני הילדים. בחרתי להגיע על הפתיחה בשעה 10:00 כדי להימנע מעיכובים. מקום נראה פשוט מדהים ומנוהל ע"י צוות מעולה של חבר'ה צעירים. הגענו לקראת 10 (המקום כבר היה פתוח) והתחלנו בול בשעה המתוכננת עם מדריך צמוד – בחור נחמד ביותר שבסוף גם רצה לדעת דברים על ישראל.
באתר ניתן לראות את כל הפעילויות והמסלולים הקיימים במקום ולקנות מראש כרטיסים למה שבוחרים. כשאנחנו היינו שם לא היה לחץ של מבקרים לכן הוספנו עוד חבילה של כמה משחקים אחרי שהילדים סיימו את הראשונה. אציין שהכניסה להורים או מי שלא משחק היא ללא תשלום. בקיצור, מקום שווה ביותר!
אכלנו במסעדת Drumf (מסעדה ללא גלוטן) ונסענו במטרו לכיכר הגיבורים והפארק העירוני כדי להעביר את הזמן עד שעה 17:00 – שעה של מופע Rain בקרקס של בודפשט. תחנת מטרו Hősök tere נמצאת ממש ליד הכיכר. החום היה קשה מאוד, לכן נכנסנו למוזיאון החקלאות שנמצא בתוך הפארק. קטן יחסית, חמוד, לא יותר מזה.
בתוך הפארק נמצא גם המוזיאון האתנוגרפי החדש (המקורי נמצא מול בניין הפרלמנט). אין לי מושג האם הוא שווה כניסה אך בהחלט שווה להגיע ולראות את המקום מבחוץ בגלל הארכיטקטורה המעניינת והמקורית.
לקראת השעה 17:00 התחלנו להתקדם לכיוון הקרקס. הכרטיסים נרכשו הרבה זמן מראש באתר הרשמי של הקרקס. ישבנו בשורה הראשונה וזה היה מעולה, אך המקום לא גדול במיוחד לכן למרות שהשורות הראשונות הן המומלצות אני מאמין שרואים מצוין גם ממקומות גבוהים יותר. המופע עלה על הציפיות, הפקה מושקעת מאוד ומתאימה לכל הגילאים. המופע מלווה בתזמורת חיה מצוינת והאקוסטיקה בקרקס נהדרת.
אם אתם מחליטים ללכת לקרקס, שימו לב שיש להם 2 או 3 מופעים שונים, אנחנו היינו שמופע Rain שלפחות לפי הביקורות ברשת נחשב להכי מעניין, מושקע ומקורי. המקוריות בעיקר בשימוש בהרבה מים (ובקטע מסוים גם נרטבים קצת בשורה הראשונה אבל זה מרענן 🙂 ).
היום השישי - בודה, ביתו של הודיני, מוזיאון רטרו
בביקור בבודפשט אסור (או מותר?) לא לבקר בצד של בודה עם כל הארמונות, הכנסיה ובסטיאון הדייגים המפורסמים. אז נסענו. עלינו למעלה ברגל (הדרך לא ארוכה ולרוב מוצלת) אך כשהגענו לארמון בודה היה ברור לכולנו שלא נוכל לשרוד שם יותר מדי זמן. הספקנו לראות החלפת משמר בארמון הנשיאותי. החום כבר עלה ל-37 מעלות והיה פשוט בלתי נסבל.
נכנסנו לביתו של הודיני, מקום שהיה מתוכנן מראש כאופציה, היה נחמד מאוד (וממוזג!). למי שלא הזמין כרטיסים מראש התשלום במזומן בלבד (פורינט או יורו), לא ידעתי את זה ולמזלינו היו עליי שאריות של מזומן אז יכולנו להיכנס ולא לחפש כספומט. הביקור כולל סיור מודרך (המקום ממש קטן אז הסיור קצר) ואחריו מופע קסמים בסיסי מאוד אבל נחמד, במיוחד כשמבינים שהאופציה השניה היא להסתובב בחום אימים בחוץ 🙂
קנינו שתיה קרה באיזו מסעדה ליד, השלמנו (בקושי) את הסיבוב בין כל המבנים שציינתי ונסענו לאכול במסעדת Kata (מסעדה ללא גלוטן ולקטוז). מסעדה מצוינת והכי יקרה שאכלנו בה בכל הטיול (יצא קצת פחות מ-400 ש"ח ל-4 אנשים שזה סביר ביותר יחסית למנות שהזמנו).
שבורים מהחום והאוכל חזרנו למלון למנוחת לוחמים.
אחרי מנוחה במלון הילדים החליטו להישאר ולהמשיך לנוח ואנחנו יצאנו להסתובב בעיר בלי תכנון מיוחד. הגענו במטרו לבניין הפרלמנט וגילינו שמתקיימת שם הופעה של רבייעת כלי נשיפה מצוינת פתוחה לציבור – הנגנים היו על במה על מדרגות הפרלמנט וכסאות לקהל מסודרים בצל מולם. ישבנו איזה 20 דקות ונהנינו מכל רגע. מסתבר שמדובר בהופעות שמאורגנות ע"י העירייה.
משם הלכנו לכיוון Liberty Square. בדרך נכנסנו למוזיאון רטרו שהיה חלק מהתכנון אך שכחתי ממנו ובמקרה עברנו לידו. מקום מעולה, במיוחד למי שגדל בשנות ה-70 וה-80 לא רק בהונגריה אלא בכל הגוש הסובייטי. המון דברים מכל הסוגים מהתקופה, אפשר אפילו להתלבש בבגדים ישנים ולהצטלם בחדרים שמעוצבים בול כמו בשנות ה-70/80. המיצגים מאוד מגוונים – מסיכות קטנות ועד מכוניות מקוריות מבריה"מ במצב כמו חדש ואולפן טלוויזיה עם מצלמות פעילות. גן עדן ליליד בריה"מ שנת 1975 🙂
חזרנו לכיוון המלון וגיליתי שמולו נמצא מועדון 101KLUB שכולו מוקדש ל-Depeche Mode – להקה שאני נמנה על מעריציה השרופים עוד משנת 1989… איך לא ראיתי את המקום הזה עד עכשיו אני באמת לא יודע, עברתי שם לפחות 10 פעמים… אבל היה כבר מאוחר והילדים היו צריכים לאכול אז צילמתי את המקום מבחוץ בתקווה להספיק לעבור שם מחר – ביום האחרון של הטיול לפני הנסיעה לשדה התעופה.
היום השביעי והאחרון - המוזיאון הלאומי, קפיצה ל-KLUB101 וחזרה הביתה...
אחרי ארוחת הבוקר במלון עשינו צ'ק-אאוט והשארנו את התיקים בחדר מזוודות בלובי של המלון. יצאנו ברגל למוזיאון הלאומי (כמה דקות הליכה מהמלון). המוזיאון סה"כ בסדר, אבל קצת מוזר שבמוזיאון הלאומי בגודל כזה אפילו לא נותנים מפה של המקום כדי להתמצא. אבל זה מה שיש, ראיתי שקיימת מפה באתר המוזיאון באינטרנט אז אמרתי שאנווט איתה. רק שמכל הדפים באתר דווקא הדף של מפת המוזיאון לא עבד… בקיצור, הסתובבנו בלי כיוון, אין לי מושג מה פספסנו, מיצינו די מהר ויצאנו לכיוון המלון לאסוף את התיקים.
למזלי KLUB101 בדיוק נפתח והספקתי להיכנס ולראות את המקום מבפנים.
לקחנו את התיקים ונסענו לשדה התעופה. מרוב פחד מכל הבלגן ששורר בשדות התעופה בעולם הגענו 3 שעות לפני הטיסה ונכנסנו פנימה תוך דקות ספורות כי פשוט לא היה שום תור (מזכיר שאנחנו טסים בלי מזוודות – רק 2 תיקי עליה למטוס כל אחד). סורקים את ה-boarding pass בכניסה, הולכים לבידוק הבטחוני, עוברים אותו וזהו, אתם בפנים. בשדה יש מספיק חנויות (לפחות בשבילנו זה היה מעל ומעבר) וגם מקומות לאכול בהם. אציין שביקורת הדרכונים היא בין האזור המסחרי לשערי עליה למטוסים, אבל גם שם לא היה תור. עברנו את הביקורת כ-40 דקות לפני הטיסה שיצאה בדיוק בזמן.
טיפים כלליים לטיול בבודפשט
תחבורה
התחבורה הציבורית בעיר מצוינת. יש רכבת תחתית, אוטובוסים, חשמליות ואוטובוסים חשמליים (טרוליבוס). בכל תחנה יש מכונות למכירת כרטיסים, אפשר לבחור תפריט באנגלית והכל מאוד פשוט. אבל עוד יותר פשוט לקנות כרטיסים באמצעות הטלפון הנייד ולא להתעסק עם כרטיסים מנייר או תיקוף כרטיסים בכל נסיעה.
תתקינו אפליקציית BudapestGO – לאנדרואיד או לאייפון – ותרכשו Travelcard לתקופה הרלוונטית. כרטיס שבועי לכל התחבורה עולה בסביבות 45 ש"ח. גם אם לא נוסעים הרבה זה שווה את השקט הנפשי והחיסכון בזמן. ניתן לקנות בטלפון אחד כרטיסים לכל בני המשפחה. במהלך הרכישה תתבקשו להקליד את מספר הדרכון של הנוסע (אם קונים כמה – אז של כל נוסע בנפרד). שימו לב שע"מ להשתמש בכרטיסים בטלפון חייב להיות לכם חיבור לאינטרנט למקרה של צורך בהצגת הכרטיסים לפקח (ויהיה לכם צורך כזה).
כשיש לכם Travelcard תקופתי בטלפון, אין צורך לעשות שום תיקוף בכניסה לכל כלי התחבורה. פשוט נכנסים ונוסעים חופשי כמה ולאן שרוצים. אם התבקשתם להציג את הכרטיס ע"י הפקח (זה יקרה או לפני כניסה לכלי התחבורה או ביציאה) , תכנסו לאפליקציה, תלחצו על My Tickets ושם יש שתי אפשרויות – אם אתם במטרו אז לוחצים על אייקון M ואז על שם התחנה שבה אתם נמצאים (זה מזהה לבד לי GPS) והאפליקציה תציג לפקח אנימציה שמאשרת שהכרטיס בתוקף. בכל כלי תחבורה אחר לוחצים על 3 נקודות ליד ה-M ושם תהיה אופציה להציג ברקוד. אם תסתבכו – הפקח\ית ילחצו בעצמם, אבל אין באמת מה להסתבך. אנחנו השתמשנו ב-4 כרטיסים בטלפון אחד, בכל הבדיקות בדקו רק כרטיס אחד מתוך הארבע ולא חשבו בכלל להתעסק עם בדיקה מספר הדרכון. כל הבדיקה לוקחת בדיוק כמה שניות וממשיכים בדרך.
באותה האפליקציה יש אפשרות לרשום את היעד שאליו אתם רוצים להגיע והיא תציג לכם את המסלול האופטימלי בתחבורה הציבורית, כולל החלפת קווים וסוגי התחבורה במידת הצורך. אפליקציה מאוד פשוטה וידידותית למשתמש. את אותו חיפוש ניתן לבצע גם במפות של גוגל, אין הבדל משמעותי אך לפעמים התוצאות קצת שונות כי יש הרבה קווים והרבה סוגים של התחבורה.
שימו לב שכל מה שרשום כאן *לא* תקף לגבי קו 100E שמחבר בין שדה התעופה למרכז העיר. לקו הזה רוכשים כרטיסים בנפרד או דרך אותה אפליקציה (בתנאי שיש לכם אינטרנט כבר בהגעה למדינה!) או במכונות בתחנה בשדה באמצעות כרטיס אשראי. בשני המקרים מדובר בתהליך פשוט של כמה שניות. לאוטובוס הזה יש 3 תחנות בלבד, תבדקו לפי המפה איפה הכי מתאים לכם לרדת. שימו לב שבנסיעה לשדה התעופה מהעיר תחנת Astoria פעילה רק למשך כשעה מוקדם בבוקר לכן מי שיוצא מהאזור שלה צריך להגיע לתחנה הראשונה ליד כיכר אליזבת' (עם הגלגל הענק) – Deák Ferenc tér, אבל מדובר בעניין של כמה דקות ספורות בלבד בחשמלית \ אוטובוס או מטרו. גם כאן נדרש לרכוש כרטיס באפליקציה או במכונות.
את הכרטיס בקו 100E יש צורך לתקף גם אם הוא נקנה באפליקציה, פשוט סורקים את הקוד בכניסה לאוטובוס או מבקשים מהפקח בתחנה לסרוק את הקוד המכשיר שלו כדי לחסוך התעסקות בעליה לאוטובוס.
לנסיעה במוניות הכי נוח ובטוח להשתמש באפליקציית Bolt אנדרואיד – אייפון. מכניסים את פרטי האשראי שלכם לאפליקציה, רושמים את היעד המבוקש ובוחרים את המונית הקרובה. לפי התגובות ברשת לא מומלץ לעצור מוניות סתם ככה ברחוב. לא השתמשתי בשירות המוניות בעיר אך בדקתי כמה פעמים ותמיד הייתה מונית של בולט זמינה בסביבה. גם המחירים הם סבירים מאוד למי שמעדיף לא לנסוע בתחבורה הציבורית.
מסעדות
בחלק גדול מהמסעדות אין מיזוג. במזג אוויר חם זה יכול להיות עינוי לא קטן, לכן לדעתי זה צריך להיות אחד השיקולים בבחירת מקום. מסעדות ממש לא חסר בעיר לכן לא תהיה בעיה למצוא אחת שתתאים לכם. שימו לב שיש מסעדות עם כמה קומות, היינו באחת שבקומת הכניסה היה חום מטורף אך קומת המרתף הייתה ריקה מאדם וממוזגת היטב, אז ישבנו שם.
בכמעט כל המסעדות הטיפ כבר כלול בחשבון, בד"כ זה גם רשום למטה בתפריט. אם לא ברור – תשאלו את המלצר. היינו רק במקום אחד שבו הטיפ לא היה כלול ואמרתי למלצר להוסיף אותו לחשבון. ניתן לשלם באשראי בכל מסעדה או אפילו דוכן במתחמי אוכל כמו Karavan, אז אין צורך להסתובב עם כמויות של מזומן. אולי סכום קטן למקרה חירום.
כרטיסי כניסה לאטרקציות ומקומות אחרים
תבדקו ימים ושעות פתיחה של כל מקום שאתם רוצים ללכת אליו. שימו לב שבמקומות שונים יש רמות שונות של מחירים למבוגרים ולילדים, ובכל מקום הגדרת ילד שונה – זה יכול להיות עד גיל 12 או עד גיל 18. במקום אחד אני זוכר שכרטיס ילד היה עד גיל 20 ומשהו… בכל מקרה, לא משנה מה כתוב באתר, תשאלו בכניסה האם יש כרטיס משפחתי או שפשוט תגידו שאתם רוצים כרטיס לשני מבוגרים ו-1,2,3 – כמה שיש לכם – ילדים. גם במקומות בהם גיל כרטיס לילד מוגדר עד 12 שנים עשו לנו מחיר של כרטיס משפחתי או כרטיס ילד למרות שמאוד ברור ששני הבנים שלי מזמן עברו את הגיל הזה. יותר מזה, במוזיאון אחד אפילו לאישתי הקופאית הנחמדה מכרה כרטיס ילד ביוזמתה. אגב, בחלק מהמקומות הדרישה הרשמית היא להציג כל מיני תעודות כי מחיר לילד הוא רק לאזרחי האיחוד, אבל זה ממש לא עניין אף אחד בשום מקום. שוב – יש מקומות עם אופציה לכרטיס משפחתי שהוא משתלם יותר מכרטיסים בודדים אז כדאי פשוט לשאול.
הונגרים...
זה לא טיפ אלא סתם נקודה למחשבה. נתקלתי בהמון פוסטים במדיה החברתית בארץ על כך שההונגרים בכלל ונותני שירות בפרט הם אנשים לא נחמדים ודברים בסגנון הזה. במהלך השבוע שבילינו בעיר לא נתקלנו במקרה אחד של נותן שירות לא נחמד. כל המלצרים, המוכרים, המדריכים היו מאוד שירותיים, דיברו אנגלית טובה מאוד, והכל תמיד עם חיוך ורצון לעזור. הפעם היחידה שראיתי מלצר עם מבט ביקורתי הייתה בקונדיטוריה מפורסמת במרכז העיר וזה היה כי הוא נאלץ לבקש מנער ישראלי להוריד את הרגליים מהשולחן. אז אולי, רק אולי, הבעיה היא לא אצל ההונגרים…